Vayedaber

'Avodah Zarah

Daf 20b

רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. 20b כָּל שֶׁהִכְנִיסוֹ לִפְנִים מִקַּנְקֶלִּין אֲסָרוֹ. כְּגוֹן כִּיסִּים שֶׁלְּמָעוֹת. אָמַר רִבִּי יָסָא. סֵימָן הֲוָה לָנוּ וְהָדָר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי יַנַּאי. וְלֵית הִיא אֶלָּא מְסַייָעָה לָהּ. מָה עֲלֵיהֶן דָּבָר שֶׁהוּא מְיוּחָד לָהֶן תַּכְשִׁיט לָהֶן. אַף עִמָּהֶן דָּבָר שֶׁהוּא מְיוּחָד לָהֶן תַּכְשִׁיט לָהֶן. יָֽצְאוּ כִיסִּים שֶׁלְּמָעוֹת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וַאֲפִילוּ מַיִם וּמֶלַח. מֶלַח לָשׁוּף וּמַיִם לַדִּיחַ. וְאָהֵין אֲפִילוּ. אֶלָּא כְגוֹן מַיִם וּמֶלַח.

Traduction

R. Yohanan dit au nom de R. Yanaï: tout ce qui est importé à l’intérieur du rideau de l’idole, lors même que ce n’est pas un ornement, comme par exemple une bourse d’argent, est interdit. Nous avons ainsi un signe, dit R. Yassa, faisant croire que l’avis précédent de R. Oshia (autorisant l’usage de tout ce qui n’orne pas l’idole, tel qu’une bourse) est opposé à celui de R. Yanaï, qui défend même l’usage de la bourse si elle est importée. En réalité, loin de se contredire, les deux avis se confirment réciproquement, car de la comparaison des termes ''''sur elles'' et ''avec elles'', on conclut à interdire seulement l’objet spécialement destiné à orner l’idole, à l’exclusion du sac d’argent. Or, ce dernier devient aussi défendu, selon l’avis de R. Yanaï, s’il est importé près de l’idole; car, ajoute R. Aba au nom de R. Juda, même l’eau et le sel que l’on importe sont supposés servir à l’idole, le sel pour aplanir le terrain, et l’eau pour le laver; donc, l’apport d’autres objets n’est pas défendu à titre d’extension, mais aussi bien que l’eau et le sel – (104)Suit un passage traduit en (Kilayim 7, 4)..

Pnei Moshe non traduit

כל שהכניסו לפנים מקנקלין. הוא לפנים מן המחיצה הפרוסה לפני ע''א אסרו ואפי' דבר שאינו של נוי כגון כיסים של מעות:

סימן הוה לן. היה מסור סימן בידינו בהלכה זו דהדא דרבי הושעיה דלעיל פליגא על דרבי ינאי דאוסר אפי' בכיסים של מעות כל שהכניסו לפנים ואף על גב דלא הוי תכשיט להם:

ולית היא אלא מסייע לה. ולא היא דלא פליגי אלא סיועי מסייע ליה כדלקמן:

מה עליהן וכו'. כלומר הכי הוה אמרי מעיקרא דסימן היה להן דפליגי דהוו אמרי לדברי ר' הושעיה יצאו כיסים של מעות ולא הוו מחלקי בין הכניסו לפנים או לא אבל הא ליתא דאדרבה ר' ינאי מסייע ליה לר' הושעיה דהא כל שהכניסו לפנים קאמר ומפרש בכיסים של מעות אלמא דס''ל דכיסים של מעות לאו דבר נוי הוי ובחוץ מן הקלקלין מודה הוא לר' הושעיה ובהכניסו לפנים טעמא דאסור משום דהתם אפי' מים ומלח אסור כדאמר ר' בא וכו' דהוי תקרובת ע''ז ובהא ר' הושעיה נמי מודה לר' ינאי:

מלח לשוף. טעמא דהוי תקרובת היא דמפרש שמכניסין שם מלח לשוף הקרקע לפניו ומים להדיח הקרקע:

ואהין אפילו. מסקנא דמילתא היא דהאי אפי' דקאמר לא בא לרבות אלא דברים שהן כגון מים ומלח והן נכנסין לצורך תקרובת כמו מים ומלח:

הַנֶּעֱבָד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בֵּין שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁלַּחֲבֵירוֹ אָסוּר. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שֶׁלּוֹ אָסוּר וְשֶׁלַּחֲבֵירוֹ מוּתָּר. מָן דָּמַר. בֵּין שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁל חֲבֵירוֹ אָסוּר. רִבִּי יְהוּדָה. וּמָן דָּמַר. שֶׁלּוֹ אָסוּר וְשֶׁלַּחֲבֵירוֹ מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן. דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱסַר לְהֶדְיוֹט נֶאֱסַר לַגְּבוֹהַּ. וְדִכְווָתָהּ. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱסַר לְהֶדְיוֹט (אֵינוֹ) נֶאֱסַר לַגְּבוֹהַּ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

הנעבד אית תניי תני וכו'. גרסינן להא בפ''ז דכלאים על המתני' המסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו ה''ז קידש וחייב באחריותו ר' יוסי ור''ש אומרין אין אדם מקדש דבר שאינו שלו ות''ק ר''מ ור' יהודה היא כדקאמר התם ומפרש השתא דפלוגתייהו דהני תנאי בנעבד אם הוא אוסר את של אחרים כגון שהשתחווה לבהמת חבירו או לא דהוון בעיי מימר מעיקרא דפליגי בפלוגתא דמתני' דכלאים דמ''ד אוסר בשל חבירו ר''מ ור' יהודה היא וה''ג התם. ומ''ד בשל חבירו מותר ר' יוסי ור''ש היא. וקאמר ר' יוסי בשם ר' אילא דלא היא אלא בדין דנעבד לא פליגי הני תנאי דמתני' דכלאים ואיכא למימר דדברי הכל ס''ל כהאי תנא דאוסר בשל חבירו כדמפרש ואזיל לטעמא:

כמה דאת אמר תמן. בתמורה דקי''ל דנעבד אסור לגבוה ואף על גב שאין דבר רוח חיים הנעבד נאסר להדיוט מכל מקום לגבוה אסור הוא כדיליף בפ''ו שם מקרא ודכוותה נמי אמרינן בדבר שאינו שלך אף על פי שאין יכול לאסור להדיוט כמו דסברי הני תנאי בכלאים דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו מ''מ בנעבד מודו דאסרו לגבוה:

אע''פ שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה. וכן הוא בכלאים. ולפי' גי' הספר יש לפרשו בלשון תמיה:

'Avodah Zarah

Daf 21a

רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה אָמַר. אֲפִילוּ סוֹלֶת שֶׁלּוֹ אָסוּר וְשֶׁלַּחֲבֵירוֹ מוּתָּר. מַה כְמָאן דָּמַר בֵּין שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁלַּחֲבֵירוֹ אָסוּר אָמַר. לֹא אִיתָפַּלְּגוֹן בַּדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים. 21a אָתָא רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה מֵימַר לָךְ. בַּדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים הִיא מַתְנִיתָא. בֵּין מַה דְּאִיפַּלְּגוֹן בַּדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים. הָא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים אָסוּר. וְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים לֹא כָל שֶׁכֵּן. הֲוֵי שֶׁלֹּא תֹאמַר כְּמַא דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱסַר לְהֶדְיוֹט נֶאֱסַר לַגְּבוֹהַּ. וְדִכְווָתָהּ. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱסַר לְהֶדְיוֹט נֶאֱסַר לַגְּבוֹהַּ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

ר' בון בר חייה אפי' סולת שלו אסור ושל חבירו מותר. לפי המסקנא ר' בון אהאי ברייתא דקתני הנעבד שלו אסור ושל חבירו מותר קאי כדלקמן וקמ''ל דלאו דוקא בנעבד בעלי חיי' קסבר האי תנא דאין אדם אוסר את של חבירו לגבוה אלא אפי' במחובר דקי''ל דאין נאסר להדיוט כדקתני במתני' אבל לגבוה אסור דיש נעבד במחובר לגבוה והמשתחוה לקמת חיטים אסרן ואפי' הסולת למנחות אסור דס''ל אין שינוי בנעבד והשתא קאמר דאפי' בהאי דינא סבירא ליה לתנא דברייתא דשלו הוא דאסור ושל חבירו מותר:

מה כמאן דמר בין שלו ובין של חבירו אסור אמר. ובעי הש''ס השתא לפרש לדברי ר' בון אהיכא קאי ומה דעתיה מי נימא להאי מ''ד דברייתא קדמייתא דס''ל דבין שלו ובין של חבירו אסור אמר למילתיה:

לא איתפלגון בדבר שאין בו רוח חיים. כלו' והא קמ''ל דלא פליגי כלל בדבר שאין בו רוח חיים והיינו במחובר דאפי' תנא דברייתא קמייתא מודה הוא במחובר דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו:

אתא ר' בון בר חייה מימר לך בדבר שיש בו רוח חיים היא מתניתא בין. כלומר או דילמא לאידך גיסא דאתא ר' בון להשמיענו דמתניתא קמייתא דקתני בין שלו בין של חבירו אסור בדבר שיש בו רוח חיים מיירי ובהא כ''ע מודו:

מה דאיפלגון בדבר שאין בו רוח חיים. כלומר ולא פליג תנא דברייתא בתרייתא דס''ל של חבירו מותר אלא במחובר והשתא מילתיה דר' בון להאי מ''ד אזלא וקמ''ל דאפי' נשתנה לסלת אסור בשלו ובשל חבירו מותר דבהא הוא דפליג על תנא קמייתא:

הא דבר וכו'. ופשיט לה הש''ס ומהדר לה בתמיה דודאי הא לא מצית אמרת דאי ס''ד דס''ל לר' בון דלא פליגי אלא בדבר שאין בו רוח חיים אם כן משמע הא דבר שיש בו רוח חיים מודה הוא לתנא קמייתא דאסר גם בשל חבירו והשתא מה דבר שיש בו רוח חיים אסור בנעבד בשל חבירו דבר שאין בו רוח חיים לכ''ש דטפי מסתברא לאסור בנעבד דבר שאין בו רוח חיים מלאסור דבר שיש בו רוח חיים:

הוי. ע''כ לא תפרש השתא לדברי ר' בון לא כדבעינן למימר מעיקרא דאתנא קדמייתא קאי דהא ק''ו הוא אי פליג בדבר שיש בו רוח חיים וס''ל דאוסר בשל חבירו בדבר שאין בו רוח חיים לכ''ש וכן לא מצית אמרת דס''ל דלא פליג תנא בתרייתא אלא בדבר שאין בו רוח חיים מהאי פירכא גופה ולא קאי ר' בון אלא אתנא דבתרייתא דפליג בדבר שיש בו רוח חיים ושלא תאמר כמה דאת אמר תמן וכו' ודכוותה וכו' דלא אמרינן הכי אלא אין אדם אוסר דבר שאינו שלו אפי' לגבוה והשתא קמ''ל ר' בון דאפי' בדבר שאין בו רוח חיים נמי ס''ל להאי תנא הכי דאין אדם אוסר בדבר של חבירו:

הִשְׁתַּחֲווֶה לְבֵיצָה. חִזְקִיָּה אָמַר. לֹא אֲסָרָהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲסָרָהּ. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. בְּבֵיצָה פְלִיגִין. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין. בַּחֲלוּקֵי נַחַל פְּלִיגִין. אָמַר רִבִּי הוּנָא. וּקְרָא מְסַייֵעַ לְמָאן דְּאָֽמְרֵי חֲבֵרַייָא. בְּחַלְּקֵי נַ֣חַל חֶלְקֵ֔ךְ הֵ֥ם הֵ֥ם גּֽוֹרָלֵ֑ךְ. חֵיילֵיהּ דְּחִזְקִיָּה מִן הָדָא. מִפְּנֵי מָה אֲשֵׁירָה אֲסוּרָה מִפְּנֵי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ תְּפוּסַת יַד בְּנֵי אָדָם. וְכָל שֶׁיֶּשׁ בָּהּ תְּפוּסַת יְדֵי אָדָם אָסוּר. הַכֹּל מוֹדִין בַּחִיטִּין שֶׁאֲסוּרוֹת. דָּמַר רִבִּי חֲנִינָה בַּר יָסָא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. שׁוֹרְשֵׁי חִיטָּה בּוֹקְעִין בָאָרֶץ חֲמִשִּׁים אַמָּה. שׁוֹרְשֵׁי תְאֵינָה רַכִּים בּוֹקְעִין בַּצּוּר. אִם כֵּן מַה יַעֲשׂוּ שׁוֹרְשֵׁי חָרוּב וְשָׁרְשֵׁי שִׁקְמָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אַחַת לל' יוֹם הַתְּהוֹם עוּלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָן. וּמַה טַעַם. אֲנִ֤י יְי נֹֽצְרָ֔הּ לִרְגָעִ֖ים אַשְׁקֶ֑נָּה. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְלַמֵּד שֶׁאֵין הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא לְפִי חִיסּוּמָהּ.

Traduction

L’œuf devant lequel on s’est agenouillé, selon Hiskia, ne devient pas interdit pour cela; R. Yohanan le déclare interdit. R. Zeira dit que cette discussion se réfère à un œuf (en raison du doute si d’avance on le considère comme un être vivant, ou non); les autres compagnons d’étude rapportent la discussion à des cailloux de rivière, de forme ovale, que l’on superpose pour les adorer. -En effet, dit R. Houna, un verset confirme l’avis des compagnons, à savoir qu’il s’agit de cailloux arrondis de rivière, disant (Is 57, 6): Dans les pierres polies du torrent est ton partage, ils sont ton sort, tu leur verses la libation (c’est donc parfois une idole). L’avis de R. Hiskia a pour base ce raisonnement: ''le bocage est interdit, parce qu’il est de formation humaine, et tout objet d’artifice humaine est susceptible d’interdit'' (non les poussins, dont l’éclosion de l’œuf n’est pas un produit obtenu par l’homme). Tous reconnaissent que des froments adorés (objet de la culture humaine) sont interdits, car R. Hanina b. Yassa dit au nom de R. Juda (105)J., (Berakhot 9, 2).: les racines du froment sont enfoncées au sein de la terre jusqu’à trois coudées, et celles des figuiers tendres s’implantent même dans les rocs. La terre n’absorbe d’eau que selon son état. D’où se nourrissent alors le caroubier et le sycomore? Une fois par mois, répond R. Hanina, une vapeur s’élève de l’abîme et arrose ces racines, car il est dit (Is 27, 3): Moi l’Eternel, je la préserve, je l’arrose parfois. Ceci prouve, enseigne R. Simon b. Eléazar, que la terre absorbe seulement ce qui lui sert – (106)Suit un passage traduit en (Orla 1, 7)..

Pnei Moshe non traduit

השתחוה לבצה. ופליגי לקמיה בפירושא דבצה:

בביצה פליגין. בביצה ממש פליגי דחזקיה סבר דאין בה תפיסת ידי אדם וכבעלי חיים חשיבא ור' יוחנן ס''ל הא לאו ב''ח ממש היא אלא שנולד ממנה אפרוח:

בחלוקי נחל פליגין. לאו ביצה ממש אלא חלקי אבנים הנמצאים בנחל וזקפה והשתחוה לה. בצה מלשון היגאה גמא בלח בצה וטיט הוא ונעשה קשה כאבן:

בחלקי נחל וגו'. גם להם שפכת נסך הנביא הוכיח להם מדרכי ע''ז שלהם אלמא דדרכם לעשות ע''ז לחלקי נחל:

חייליה דחזקיה וכו'. וזה לאו תפיסת ידי אדם הויא שמאליהן הן גדילין:

הכל מודים. בהשתחוה לחטים שאסורה דתפיסת ידי אדם הן ולא דמו לאילן שנטעו ולבסוף עבדו דפליגי רבנן במתני':

דאמר ר' חנינה וכו' שרשי חיטה בוקעין בארץ חמשי' אמה. אלמא דכל שעה ושעה משתרשין ובוקעין בעומק הארץ והוי כעבדן ואח''כ נטען ומילתיה דר' חנינא איתא פ' הרואה על המתני' על הזיקים וכו':

שורשי תאנים רכים. הן ומתוך רכות שלהן הולכין ובוקעין בצור קרקע קשה:

אם כן. הגי' מסורסת כאן והכא גריס לה בברכות הא דתני רשב''א והדר קאמר א''כ וכו':

תני רשב''א אומר וכו'. לפי חיסומה לשון לא תחסום כלומר לפי סתימתה ושפתיה ואין הגשמים משקין אותה בעומקה:

א''כ מה יעשו שורשי חרוב ושקמה. שהן עמוקין בארץ ומהיכן שותין הן:

אחת לשלשים יום התהום עולה ומשקה אותן ומ''ט אני ה' נוצרה לרגעי'. לעת שתצטרך אשקנה:

בֵּיצַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנַּעֲשִׂית אֶפְרוֹחַ. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. אִתְפַּלָּגוֹן כַּהֲנָא וְחִזְקִיָּה. כַּהֲנָא אָמַר. מוּתֶּרֶת. וְחִזָקִיָּה אָמַר. אֲסוֹרָה. וְקַשְׁיָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. הֵיךְ אֵפְשַׁר לְבֵיצַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁתֵּיעָשֶׂה אֶפְרוֹחַ. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֵׁפָּֽחְסָה אֵין כָּאן אֶפְרוֹחַ. אִם בְּשֶׁהִכְנִיסָה לִפְנִים מִן הַקִּינְקֶלִּין. תָּא חֲמִי. אִילּוּ הִשְׁתַּחֲווָה לָהּ לֹא אֲסְרָהּ. וּמִפְּנֵי שֶׁהִכְנִיסָהּ לִפְנִים מִן הַקִּינְקֶלִּין אֲסָרָהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבִיו שֶׁל רִבִּי מַתַּנְייָה. תִּפְתָּר שֶׁגִּירֵר בָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

ביצת ע''ז שנעשית. ממנה אפרוח:

וקשיא על דעתיה דחזקיה. דהיך משכחת לה דביצה שנאסרה משום ע''ז שתעשה אפרוח דמה אנן קיימין:

אם בשפחסה. ששברה בפני הע''ז ועשה בה מעשה לאסרה א''כ אין כאן אפרוח דכששברה נתלקלקל האפרוח:

אם בשהכניסה. ביצה שיש בה אפרוח לפנים מן הקלקלין לתקרובת ע''ז:

איתא חמי. בתמיה בא וראה מה אמרת הא אפי' השתחוה לה קאמר חזקיה לעיל דלא אסרה משום ע''ז דלא עשה בה מעשה ומשום תקרובת ע''ז אסרה:

תיפתר שגירר בה לע''ז. שגררה בפני ע''ז ועשה בה מעשה. וגרסינן להא בספ''ק דערלה והתם גריס שגדר בה ע''ז. שהעמידה לפני ע''ז לגדר וכמעשה הויא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source